מערכת הביטחון רוצה בינה מלאכותית בתוך החומות שלה
צבאות ומשרדי ממשלה קונים בינה מלאכותית במהירות. שנה של חוזים, מחלוקות ורשתות סגורות מראה למה עבודה קריטית צריכה מודל משלה.
ביולי 2025 העניק המשרד הראשי לדיגיטל ולבינה מלאכותית של הפנטגון חוזים בתקרה של 200 מיליון דולר כל אחד ל־Anthropic, ל־Google, ל־OpenAI ול־xAI, לבניית תהליכי עבודה סוכניים בכל תחומי המשימה שלו. בדצמבר הוא פתח את GenAI.mil, עם Gemini for Government של Google כמודל הראשון, לכשלושה מיליון אנשי צוות אזרחיים וצבאיים. Google הצהירה שהנתונים של המשרד בפלטפורמה לעולם לא משמשים לאימון המודלים הציבוריים שלה.
בתוך שנה עבר תחום הביטחון מניסויים לרכש. התברר שהשאלה הקשה איננה איזה מודל הכי טוב, אלא של מי הכללים חלים ברגע שהמודל נכנס למשימה.
מחלוקת על מי מחליט
Anthropic סירבה לאפשר שימוש במודלים שלה למעקב המוני בתוך המדינה או לנשק אוטונומי לחלוטין. הפנטגון רצה שימוש לכל מטרה חוקית. ב־27 בפברואר 2026 חלף מועד אחרון בלי הסכמה. הנשיא טראמפ הורה לסוכנויות הפדרליות להפסיק להשתמש במוצרים של Anthropic, עם שישה חודשים להוצאתם משימוש, ושר ההגנה, פיט הגסת׳, כתב שאף קבלן, ספק או שותף שעושה עסקים עם צבא ארצות הברית לא רשאי לקיים פעילות מסחרית כלשהי עם Anthropic.
במרץ הגדיר הפנטגון רשמית את Anthropic כסיכון לשרשרת האספקה, הגדרה שמחייבת חברות שעובדות איתו לאשר שהן לא משתמשות במודלים של Anthropic. TechCrunch ציין שהגדרות כאלה שמורות בדרך כלל ליריבים זרים. באותו יום שבו חלף המועד, OpenAI הודיעה על הסכם להרצת המודלים שלה ברשתות המסווגות של הפנטגון, עם אמצעי הגנה משלה. Axios דיווח שהם ירוצו רק בענן, ולא בקצה הרשת.
בתי המשפט חלוקים. באוגוסט קבע שופט פדרלי בקליפורניה שההגדרה היא נקמה בלתי חוקית. ב־25 בספטמבר אישר בית המשפט לערעורים בוושינגטון, ברוב של שניים מול אחד, הגדרה מקבילה לפי חוק אחר. לא נכריע כאן לגופו של עניין. הלקח לכל השאר פשוט יותר: מודל שרץ בבניין של מישהו אחר מגיע עם התנאים של מישהו אחר, והחלטה אחת בבירה אחת יכולה להגיע לכל הספקים בבת אחת.
אירופה בונה בתוך החומות שלה
משרדי ממשלה באירופה בוחרים מבנה אחר. בינואר נתן משרד הכוחות המזוינים של צרפת תוקף רשמי להסכם מסגרת עם Mistral AI, בניהול סוכנות הבינה המלאכותית הביטחונית שלו, AMIAD, לפריסת המודלים והפתרונות של Mistral על התשתית של המשרד עצמו. לדברי המשרד, הכלי שלו מאומן על השפה של הכוחות המזוינים עצמם.
צבא היבשה הצרפתי הולך רחוק יותר. ביוני הציג סגן הרמטכ״ל שלו, הגנרל פטריק ז׳וסטל, את Arcadia, מערכת פיקוד לשדה הקרב שנבנתה עם Mistral AI, Safran.AI, Thales ו־Airbus, כתשובה של צרפת ל־Maven Smart System של Palantir, שנאט״ו רכשה ב־2025 בהליך רכש שנמשך שישה חודשים. Arcadia אמורה להיות מבוזרת: עמדות פיקוד מתחברות לשרתים שנפרסים בשטח, ואם הקישורים נופלים, החלקים שנותרו ממשיכים לעבוד בעצמם.
בגרמניה, BWI, חברת ה־IT של הבונדסוור, מפעילה מאז אפריל 2026 פלטפורמת בינה מלאכותית משלה, עם תשעה מודלים על 27 מעבדי GPU בשלושה מרכזי נתונים, כך דיווח בספטמבר Europäische Sicherheit und Technik. הסיבות שניתנו היו הגנת מידע, עצמאות מספקי ענן זרים ופעילות בשטח בלי רשת.
שווייץ מתחילה במנהל הציבורי
שווייץ מתקדמת בשקט יותר. ב־18 בספטמבר קיבלה המועצה הפדרלית לידיעתה תוכנית לבינה מלאכותית במנהל הפדרלי, שסדרי העדיפויות בה עודכנו. שישה משמונה צעדים נמשכים, ביניהם מערכת בינה מלאכותית יוצרת פנימית לכל העובדים הפדרליים. המנהל מונה 116 פרויקטים של בינה מלאכותית במשרדיו השונים, ומביא כדוגמה עזר כתיבה לטקסטים חסויים.
בצד הביטחוני, סוכנות הרכש armasuisse ומוסדות ה־ETH השיקו באוקטובר 2025 תוכנית מחקר לביטחון ולהגנה, ובינה מלאכותית היא אחת הטכנולוגיות המרכזיות בה.
למה המודל צריך להיכנס פנימה
הסיבות חוזרות על עצמן בכל הדוגמאות האלה. מידע מסווג לא יכול לנסוע לענן ציבורי. חלק מהרשתות לא נוגעות באינטרנט בכלל. יחידה בשטח מאבדת קליטה בדיוק כשהיא צריכה תשובה. ומודל שהיצרן שלו יכול לשנות, להגביל או למשוך הוא סיכון למשימה שצריכה לפעול במשך שנים.
הספקים שמו לב. באוגוסט 2025 הפכה Google את Gemini לזמין לכלל הלקוחות ב־Distributed Cloud המנותק שלה, בתוך מרכזי הנתונים של הלקוחות עצמם. הכיוון זהה בכל מקום: המודל עובר אל הנתונים, ולא להפך.
מה שלא זז הוא האחריות. העקרונות של נאט״ו לשימוש אחראי מתחילים בחוקיות, באחריות ובחובת דין וחשבון, והאסטרטגיה המעודכנת שלה לבינה מלאכותית מגדירה נתונים איכותיים כתנאי מוקדם למערכות בטוחות ואמינות. מודל יכול למיין אלף דוחות בשעה. אדם עדיין מחליט איזה מהם חשוב, וחותם על מה שבא אחר כך.
מה זה אומר לספקים
אותו היגיון מגיע גם לחברות שמספקות לתחומי הביטחון, התעופה והחלל והתשתיות הקריטיות. בארצות הברית נכנס לתוקף ב־10 בנובמבר 2025 כלל החוזים של Cybersecurity Maturity Model Certification. כשחוזה דורש זאת, הפנטגון לא רשאי להעניק אותו לחברה שאינה עומדת ברמה הנדרשת, וקבלנים ראשיים חייבים לוודא את אותו הדבר אצל קבלני המשנה שלהם. הכלל חל על מערכות שמטפלות במידע מבוקר, ונכנס לתוקף בהדרגה לאורך שלוש שנים.
לשווייץ יש גרסה משלה. חוק אבטחת המידע הפדרלי בתוקף מאז 1 בינואר 2024, וחברות שלוקחות על עצמן חוזים פדרליים רגישים מבחינה ביטחונית עוברות הליך אבטחה למתקן. אחרי דליפת הנתונים אצל הספק Xplain, גיבש המנהל הפדרלי צעדים נוספים שמכוונים לספקים, ביניהם ביקורות ומחיקה מתועדת של נתונים פדרליים שנמצאים בידי ספקים.
עבור חברת הנדסה, זה משנה את השאלה לגבי בינה מלאכותית. השרטוטים, דוחות הבדיקה והמפרטים שלה הם חלק מהביטחון של מישהו אחר, ומקרה Anthropic הראה שבחירת המודל של ספק יכולה להפוך לשאלה חוזית בין לילה. להדביק אותם בעוזר שכור פעמים רבות פשוט לא בא בחשבון.
מה חברה יכולה לעשות
קודם כול, מיינו את העבודה: מה מותר לשלוח למודל שכור בתנאים ארגוניים, מה חייב להישאר בפנים, ומה אסור לו לעולם לצאת מרשת סגורה. שמרו לעצמכם את הזכות להחליף מודל בלי לבנות הכול מחדש. בדקו כל גרסה חדשה על המשימות שלכם לפני שהיא עולה לאוויר. וקבעו מי האדם שאחראי לכך.
זו העבודה ש־Eigna נבנה בשבילה. הוא פותח בידי השותפה שלנו Eigna Labs, ונותן לחברה מודל פרטי משלה, מאומן על הקבצים, הכללים והשפה שלה, שרץ בענן שלה או על השרתים שלה, ותוכנן לפעול במצב לא מקוון לחלוטין ברשתות סגורות. הוא מתאמן מחדש בצעדים שעולים לאוויר רק כשהם מצליחים יותר בבדיקות. crue הייתה אחת החברות הראשונות שבדקו אותו והיא משתמשת בו לעבודה שלה, ו־Twin, מוח ה־AI של החברה, רץ על Eigna כשהעבודה הופכת לחסויה. Eigna בגישה מוקדמת. אם העבודה קריטית, הארכיטקטורה צריכה להתחיל בתוך החומות.
